סליחה לבני שלא האמנתי שאתה הומו לפני 20 שנה נוצר חור גדול מאוד בנשמתי. הוא גדל מיום ליום והפך לאבן קשה ומועקה כבדה שאיתה אני נסחבת לכל מקום שבו כף רגלי דורכת. אני לא אשכח את אותו היום. היית רק בן 17, ילד מתבגר שלי שהחיים פרוסים לפניו, רגע לפני סיום הלימודים, גיוס, חוויות של בילויים וכייף בלי הרבה דאגות משמעותיות.
לפחות כך חשבתי. וז זרקת לי את ה"פצצה" ואמרת לי "אמא, אני הומו" הבטת בי בעיניך הכחולות מבלי להניד עפעף. ואני התחלתי לבכות. הרגשתי שהכל מתמוטט לי. אמרתי לך זו בטח טעות ואני לא מוכנה לשמוע את זה. לא רציתי להאמין.
הייתי כל כך אטומה. ואתה ענית לי שכבר מגיל 15 התחיל כל הסיפור. אני רצתי לחדר ובכיתי ואתה בשקט חרישי ארזת את חפצייך והלכת. השארת פתק היכן תהיה ואני ניסיתי להתקשר מספר פעמים וניתקתי.
רק עכשיו אחרי 7 חודשים קיבלתי אומץ ואני מבקשת סליחה. יש אנשים שזה בא להם בקלות וההבנה יותר מודרנית. מה לעשות. אני כנראה מהדור הישן. אני מבקשת את עזרתך בני היקר, אנא תחזור אלי. אתה חסר לי ואני אוהבת אותך כמו שאתה. אני מקווה שתקרא את המכתב ותסלח לי , או לפחות תגיב. אוהבת מאוד אמא
בכולנו יש הומו קטן אחד בפנים אצלו הוא התפרץ החוצה לאמא את לא צריכה לדאוג אז מה אם יש לך בן הומו לפחות יש שלו אהבה נכון!??!?!?!? לפחות את לא צריכה ללכת לבקר נכדים נכון??? או שאני טועה*****#@^$&^*7098-(*87968
תודה על כל התגובות והתמיכה הנפלאה שלכם. אני יצרתי קשר עם רועי. ונפגשנו. בהתחלה הייתה דממה ואחרי כמה שניות התחלנו שנינו לבכות אחד בזרועות השני. הרגשתי שהחיים נתנו לי שוב במתנה. כמו שכתבתם משפחה לא בוחרים ואנחנו צריכים להשלים לתמוך אחד בשני במיוחד ברגעים הקשיים שזהו המבחן האמיתי שלנו. היום אנחנו בקשר טוב ונפגשים פעם בשבוע. לפעמים רועי ובן זוגו באים לארוחת ערב ביום שישי. אמא
תהיי חזקה
אמא, אני סולח. אני מקווה שהמגתב מופנה אלי. ואם את רואה אותו תדברי איתי. חיכיתי לרגע זה כל חיי. אני אוהב ומתגעגע אליך. בנך, רועי
אני אמא ל2 בנים. אני והבנים שלי חברים מאוד טובים. אנחנו מדברים על הכל. אנחנו אומרים אחד לשני הכל גם דברים שלא תמיד נעים לשמוע. אני תמיד הרגשתי שאני מה קולית צעירה עם ראש פתוח. החודש בני בן 15 ישב מולי ואמר לי אמא אני הומו. הרגשתי שהדם הפסיק לזרום לי בגוף. אני האמא הקולית והמשוחררת לא ידעתי איך לאכול את זה. התחלתי לבכות, וגם הוא בכה. ואז הבנתי שאני חייבת לאסוף את עצמי. חבקתי אותו, נשקתי אותו ,עטפתי אותו בכל גופי אמרתי לו אתה הבן שלי, מה טוב לך טוב לי. אני אוהבת אותך ואוהב אותך כל חיי . אני אשמור ואגונן עליך כל חיי. אבל בתוך תוכי הרגשתי שמשהו מת אצלי, אני לא מפסיקה לבכות .( אני דואגת לבכות לבד ). לידו אני ממשיכה לצחוק להתנהג רגיל אבל אני אשקר אם אני אומר שנשארתי אותה אישה. אני פוחדת עליו, הוא ילד חתיך, שמח ,עליז ומוכשר. אני פוחדת שיפגעו בו. יעליבו אותו. הופתעתי לטובה מבעלי. ספרתי לו, והוא קם ואמר לי עם דמעות בעיניים-(אף פעם לא ראיתי את בעלי בוכה) הוא הבן שלנו. מחובתנו לדאוג לו. אנחנו ממשכים את החיים כרגיל , בעלי חיבק את הילד, אמר לו אני אוהב, אותך, ואתה תבחר את דרכך. וכל בעיה שיש לך אנחנו כאן. ומאז החיים כרגיל, ואני מרגישה שהבן שלי שמח, עליז. משוחרר, אוהב, צוחק, ממשיך בלימודים ובחוגים שלו כרגיל . ןאני מאושרת בשבילו. והיום אני אוהבת ומעריכה את בעלי יותר מתמיד על התמיכה שלו. על זה שלא הרס לי את הילד והבית. אני מתפללת בשבילך שתמצאי את הילד. את חייבת לעשות הכל בשביל להגיע אליו. את חייבת לחבק אותו ולהראות לו שאת אוהבת אותו. הוא זקוק לך. מי כמוני מבינה אותך. אבל ילדים והורים לא בוחרים. אני יודעת מה את מרגישה. זה חור בלב, אבן כבדה, אבל חיוך של ילד חשוב יותר מהכל תהיה חזקה.
אמא , קחי את עצמך ותחפשי אותו בנרות , מי כמוני יודע מה זה הורים שמסובבים את הגב בשל העדפות מיניות, כאילו שעשינו זאת בכוונה… תמצאי אותו בבקשה בשבילי ותנשקי אותו ותחבקי אותו ותומרי לו שהוא עדיין הילד היקר שלך ושמחובתך להגן ולשמור עליו.. את הרי נתת לו את הזכות לחיות.. הלוואי עליי אמא כמוך בהצלחה
מקווה שתמצאי אותו במהרה ושתוכלו לבנות מחדש קשר אוהב וחם, שאת באמת תוכלי לקבל אותו כמו שהוא ולאהוב אותו ללא תנאי, כדי שהוא יוכל לסלוח לך על המרנות המיושנת, ועל הזמו שלקח לך להבין שאת מקבלת אותו איך שהוא.
ממש כל הכבוד לך שהבנת אותו,בהצלחה ב"מסע" החיפושים אחריו 🙁 איזה קשה זה לעזוב אמא או כל מישהו אחר מהמשפחה! אני מאוד מעריך את זה שהבנת אותו,את זה לא מוצאים אצל הרבה אימהות. מקווה שתמצאי אותו מהר!
כל הכבוד לך שקיבלת אותו ולא משנה כמה זמן לקח לך
אני מקווה שתצליחי ליצור עימו קשר ושהוא יחזור הביתה במהרה. אין כמו אמא
תנסי ליצור איתו קשר…את אמא שלו, תתקשרי אליו, תגידי לו שאת מתגעגעת אליו ושאת רוצה שהוא יחזור הבייתה. תתני לו להבין שאת מבינה אותו ושאת לא כועסת עליו, תנסי לעזור לו. את אמא שלו, אין לו אמא אחרת. תצרי איתו קשר בהקדם ותהיי שם בשבילו.
יפה שלי, אני אוהב אותך את הילדה הכי טובה!
סליחה שירקתי לך בסנדוויצ´ ואמרתי לך שאת מכוערת ולא הפסקתי להציק לך וזה היה בעצם כי התביישתי להסתובב איתך . את דווקא דיי עניינת אותי. פתאום אני רואה אותך אחרי כמעט 15 שנה מין כוסית יפיפיה שלא שמה עלי איפה היית כל הזמן הזה? כשחושבים על זה גם ביסודי . . מגיע לי.