איש יקר, אף פעם לא קראתי לך איש. תמיד קראתי לך בשמך. כל כך רציתי .. ככה לפעמים להביע חיבה ואהבה ומשהו עצר אותי.. לא משהו , כי אם אני עצמי.
אנחנו מכירים עשרות שנים ודי צמחנו ביחד ולחוד. מתחילת ואמצע שנות העשרים ועד אמצע שנות הארבעים ותחילת שנת החמישים בחיינו. היו לנו הזדמנויות רבות לחיבור זוגי ולא עשינו דבר עם זה.
פעם אתה ופעם אני. הקשר הרגשי מתחזק עם השנים, מתגבר ביתר שאת מיום ליום. לפני זמן מה עשית את הצעד הראשון אלי, אחרי שנים של נתק. עשית את הצעד הראשון אלי. אל הביחד העתידי שלנו. אל תפחד להמשיך.
אל תוותר עלינו. זה אפשרי. אני מרגישה אותך, חולמת עליך, מבינה אותך, אוהבת אותך יותר ויותר ומתגעגעת עד אין קץ. סליחה שלא אמרתי דברים בזמן והפסדתי. סליחה שבעיתוי שהיה יכול להיות בשנת 1999 פספסתי והפסדתי. סליחה באהבה רבה. אל תפחד לחזור ולנסות שוב.
אני פה באהבה רבה מחכה לך .. האם תשמע קולי קורא לך האם תדע?…. אני
