מעולם לא אהבתי כל כך, מעולם לא נתתי מתוכי את האיפוק , את החם,הסבלנות והנכונות ולמרות הכל ועם הכל זה נגמר… אולי ידעתי אי שם שזה נידון לסיום מוקדם אבל למדתי לאהוב בלי חומות ובלי גבולות…וזה היה לי לנס.
אליך חזרתי מרחוק ואחריך אחזור להרחיק סליחה מכל אלו שיגיעו אחריך ,לעולם לא אצליח לאהוב כך שוב. לגבר המדהים שנמצא איתי היום, לנו זה סיבוב שני,אתה מציע לי את העולם כולו ואני בוכה….
סליחה אם אני מתלבטת וסליחה שלעולם לא אוהב שוב עד כלות. סליחה לכל מי ששואל ואני אומרת שאני בסדר, אני לא רוצה לשקר, אני פשוט לא רוצה לשקוע.
אם יש בי מיתרים הם מתנגנים ברטט אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט אם יש בי אהבה היא תעלם בשקט אם יש בי שורשים הם מתארכים לאט אתה רואה כיצד פתאום עובד בי רעד הרוח משנה תכופות את כיוונה
ניסינו לעזוב אבל אני יודעת אנחנו נשארים שנה אחר שנה בחדרים שלך השמש משרטטת קוים ורצועות של אור על הכתלים אני למענך כל בוקר מלקטת פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין האם אתה מקשיב האם אתה עונה לי?
אולי באוזנך הומים גם שאוני אולי אתה מקשיב אולי אתה דומה לי כן בפניך משתקפים פתאום פני האם אתה מקשיב האם אתה עונה לי?
אם יש בי מיתרים הם מתנגנים ברטט אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט אם יש בי אהבה היא תעלם בשקט אם יש בי שורשים הם מתארכים לאט יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד ובחסדו שורות אליך נכתבות קח את ידי עכשיו עשני מפוייסת ביום חולין כזה דרכנו מצטלבות
