התכוונתי לבקש כאן סליחה ממישהו, לא חסרים אנשים. כתבתי את הכותרת סליחה ל… ואז לא ידעתי מה ההמשך. ופתאום זה בא. סליחה לעצמי. יש לי כמה אנשים שמהם אשמח לבקש סליחה, בעיקר לקראת יום כיפור.
אבל מסתבר שהתת מודע שלי חזק ממני, והוא בחר שדווקא אני אהיה האדם הראשון שממנו אבקש סליחה. אז הנה…
אתי, אני מבקשת ממך סליחה ומחילה על כל הרוע שעוללתי לך. על כך שברגעים חשובים בחיים לא הייתי קשובה לך. על כך שלפעמים בחרתי בדרך שיכולה להזיק לך.
שאני פוגעת בך שוב ושוב בזה שאני שמה אותך במקום אחרון מבין כולם. סליחה שאני לא מספיק דואגת לך. שאני נותנת לך לאכול יותר מדי ולא שומרת על בריאותך.
שאני לא דוחפת אותך קצת יותר חזק כדי להגשים חלומות. סליחה שאני כל כך עייפה לפעמים, שאין לי כוח לקום ולהנות איתך. סליחה שאני לא תמיד מאפשרת לך מימוש עצמי. שאני עוצרת אותך ונותנת לפחדים להיות לי לתירוץ.
סליחה שאני לא מאמינה בך מספיק, ושאני מטילה ספק במי שאת. סליחה שאני גורמת לך לערער בעצמך. סליחה שאני מעלה לך סערות רגשיות כל הזמן, ושאין לך מנוחה מזה. סליחה שאני מאפשרת לך לאהוב את כולם אבל לך אני משאירה מעט מאוד אהבה.
סליחה על כל הכעסים שחווית ועל כך שבמקום למצוא לך שלווה, תמיד בחרתי להכעיס אותך יותר. סליחה על כך שהכתפיים שלך כואבות כבר שנים ואני לא מוצאת לזה ריפוי אמיתי.
סליחה שאני לא מספיק מגנה עלייך מרגשותיהם של הסובבים אותך, ולכן את סופגת אנרגיות שהם לא שלך. סליחה שאני לעיתים מעדיפה לתת לך לשהות ברחמים עצמיים במקום להרים אותך.
סליחה שלפעמים אני שיפוטית מדי כלפי כולם, אני יודעת שזה עושה לך רע מאוד בלב. סליחה שאני שמה את הצרכים שלך בצד ברגעים שמישהו זקוק לי, ואני שוכחת שאת קיימת.
סליחה אתי, מעולם לא התכוונתי לפגוע בך, ואני מבטיחה לשנות את דרכי מעכשיו. אוהבת אותך המון, ושתהיה לך שנה מתוקה ונפלאה, מלאה במימוש עצמי וחוויות מאושרות. נשיקות, אתי
