סליחה על ההתעללות הקשה בעצמי ועל הביקורת העצמית הנוקבת סליחה על הזלזול בי סליחה על המחשבות הנוראיות שעוברות לי בראש ועל הקבלה שלהן במקום להלחם בהן,סליחה שאני לא רואה את היופי שבי כבר מזמן ובמקום זה אני מעצימה את החולשות והחרא שבי
סליחה שאני עצלנית,קטנה ופחדנית סליחה שאני אדישה סליחה שלא אכפת לי סליחה רע לי מאוד סליחה שאני בודדה וחושבת שזה רק יחזק אותי ככה סליחה שאין לי גבול סליחה שאני חושבת שאני היחידה שיכולה להראות לכם את הדרך ולכן לא יכולה להתקרב אליכם יותר סליחה שדפקתי לעצמי את המח במקומות מפוקפקים כי לא יכולתי לדבר בכנות סלייחה שהפסקתי לצחוק ולהצחיק מכל הלב החולה שלי סליחה שכמעט ונעלם הרגש היפה האמיתי והתמים שבי
סליחה שעם כל זה אני לא מאמינה בעצמי בשקל ושכל בן אדם אחר ברחוב נראה לי יותר חכם הומני וראוי ממני יותר כשרוני יותר טוב יותר קשוב סליחה שאני לא יודעת מספיק וסליחה שני לא עושה כלום,פשוט כלום לעומת כל יצירת הפאר שהיא אני ושיכולה לצאת ממני החוצה וגם מכולכם, ובעיקר סליחה שאין לי אהבה אמיתית וטהורה שיכולה להפוך עולמות ועוד תעשה את זה, מלחמה נעימה לכולם
