אני רוצה לבקש סליחה משלושת ילדיי. שלושה ילדים מקסימים ומיוחדים מאוד. שלושה ילדים שצמחו מתוך האפלה והצליחו כנגד כל הסיכויים להיות הכי הכי שבעולם. התחתנתי עם אבא שלכם בגיל צעיר. חיי היו מרוסקים וחשבתי לתומי ששיקום, ששינוי וחתונה, (בסדר הזה), יעזרו. רציתי בית משלי. ילדים משלי.
אבל לא לקחתי לחישוב את הבעל. מחילה מכם. רציתי להעניק לכם את מה שלא קיבלתי ונכשלתי. מחילה מכם. רציתי לאהוב אתכם כפי שלא אהבו אותי ונכשלתי. מחילה מכם. רציתי לתת לכם ילדות מאושרת ונכשלתי. מחילה מכם. לא נלחמתי כפי שציפו ממני. מחילה מכם. לא קיבלתי אהבה ולכן לא היה לי מה לתת.
מחילה מכם. רציתי להיות איתכם לנצח ולא נתנו לי. מחילה מכם. רציתי לקום כל בוקר לידכם ולצידכם ולא נתנו לי. מחילה מכם. רציתי לראות אתכם גדלים ולהזדקן לצידכם ולא נתנו לי. מחילה מכם. רציתי להיות לכם אימא כמו כל האימהות ולא ידעתי איך. מחילה מכם. היום אתם כבר גדולים עם חיים משלכם אבל עדיין אני רוצה אתכם.
אני יושבת כאן בביתי וחושבת עליכם בביתכם. היה לי חלק בילדות שלא היה לכם ולמרות שלא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה, אני מצטערת כל יום מחדש שלא הייתי חזקה מספיק. שלא הייתי בשבילכם ועבורכם. שלא הייתי. מחילה מכם. אוהבת אתכם לנצחים. אימא
מרגש
אבל לא יפה
חבל שהוא לא מרגש