בגיל 16 את יצאת מהבית עם חולצת בטן.
הסתכלת עלי ואמרת לי בי אבא ואני אמרתי לך שאת נראת כל כך יפה ואני קצת פוחד. ביקשתי ממך להחליף חולצה ולא הסכמת. יצאת בכעס וסגרת את הדלת.
ידעתי שנסעת למועדון בתל אביב ולכן נכנסתי לאוטו ונסעתי כדי להחזיר אותך הבייתה. מאותו רגע הפסקת לדבר איתי.
חלפו להם 10 שנים שבהם ביקשתי ממך כל כך הרבה פעמים סליחה. ולא סלחת. רק עכשיו אחרי כל כך הרבה שנים הבנתי כמה אני גם פגעתי בעצמי ומה עשיתי לחיים שלי. איך זה פגע בעבודה שלי , בקשר עם אשתי, איך איבדתי חברים והפכתי לאדם שכועס כל הזמן.
אז אני רוצה להגיד לך שהחלטתי לסלוח לעצמי. לשחרר את כל הפספוס, התסכול והחרטות שליוו אותי כל השנים. זה לא היה פשוט הייתי צריך להתעמת עם הרבה דברים לא נעימים ולהוציא את כל המשקולות.
אבל עשיתי את זה ועכשיו אני שולח לך את המכתב הזה ומקווה שנוכל לפתוח דף חדש אחר שונה .אני מבין שהקשר שלנו לא יהיה אף פעם כמו שרציתי שיהיה.
אז אני משחרר מבקש שוב סליחה וסולח גם לעצמי . שלך אבא
