כמעט בטוחה אני שלא תקרא מכתב זה.
אך אני בכל זאת אכתוב.. אני חייבת להודות שמערכת היחסים ביננו לא התחילה כמו שציפיתי.
אבל לא רק שהתאהבתי בך, אלא המשכתי לאהוב כל יום יותר ויותר.
לא שינה עבורי שום דבר, שום מעשה, אף מילה גסה שנאמרה לכיווני, את רגשותיי כלפיך. למרות ההבנה של הקושי בלהיות איתי, אני תמיד הצלחתי לסלוח לך על הכל, על היחס הפוגע, על חוסר היכולת לקבל אותי כפי שאני..עד השקרים והבגידה.
השקר הפריע לי יותר.
וככל שעבר זמן רב יותר, השקר רק תפח. אבל אני המשכתי לאהוב אותך, בלי לשכוח ובלי לסלוח..התפרצתי, לא האמנתי, חשדתי, כעסתי.
אבל תמיד אהבתי אותך. אני עדיין חולמת עליך כל לילה.תוהה איפה אתה ועם מי..מודעת אני גם, שאתה לא מרגיש דבר כלפיי, וסביר להניח שכבר מצאת מישהי אחרת, הרי אלו היו המילים שלך במכתבך למישהי :´´אני מתפשר כשאני בוחר בה´´ שכל כך פגעו בי.
לא יכולתי לעזוב אותך כי אהבתי אותך כל כך, אבל לא יכולתי גם לסלוח וראית זאת בהתנהגותי. אני מאמינה שבבוא הזמן אני אסלח לך.
תמיד אוהב אותך
