העיניים שמשכו וממשיכות למשוך אותי אליך,הקול הרך שלך שנשמע כל כך קרוב,עמוק,חודר לתוך הלב ולכל חלקי הגוף! שפת הגוף שלפעמיים מעניק נינוחות ולפעמיים לחץ.
יפיפיה כזו שלא ראיתי מעולם.. אני אוהב אותך את לא יודעת כמה.. אהבתי בעבר לא פעם ולא פעמיים ובך יקירתי לא התאהבתי וזה מדהים שדווקא ממך כל כך סבלתי. ואת את סבלת!סבלת כי את בנאדם מוזר אדם שמראה משהו אחר ומרגיש משהו אחר! שתקת שתקת הרבה,אמרת לא אבל לא אמרת אותו ברור שיחקת שיחקת הרבה לא יודע אם שיחקת בכדי לפגוע בי או שיחקת בלי כוונה.
אמרת את רוצה איזונים בלי איזונים אין קשר ,לא אמרת לך ואל תחזור,ומה עשית אח´´כ? הלכת וספרת לבנאדם שהיה קרוב אל שנינו שאני מפריע לך! את לא מתארת לעצמך מה הרגשתי,את לא מתארת לעצך איך רציתי שבאותו רגע אני אקבר.איך התפללתי לא לרצות לראות אותך לא לרצות לשמוע אותך..
ואולי לשנוא אותך. מאז לא יכולתי לדבר שוב עם אותו אדם שהיה קרוב לשנינו. ומאז פשוט לא דברנו,ישבנו בספסל הלימודים ולא דברנו,ראינו אחת את השניה,ולא דיברנו.
עד שאני המטומטם שלא יכול ליהיות בסביבה שך בלי לומר כלום. שלחתי מכתב ועוד מכתב,פתק קטן שבו רשום אני קצת מתגעגע,הודעה פה והודעה שם!חייתי שחור התרחקתי מכולם הרגשתי מת,הרגשתי שאני נמצא בתוך בור וצועק שמישהו יעזור לי!אחרי שיצאתי מהשחור עבר זמן מסויים עד שהגענו למצב של לזרוק הערות אחת על השנייה,לדוגמא:אמרתי באחד מהשיעורים דעה והרגשה שלי שכניראה היית דומה לשלך ואח´´כ דאגת לשלוח הודעה של יפה שהעזת לומר את זה בקול רם מול כולם.
לא עניתי, המשכתי הלאה.. בסוף שנת הלימודים ניהלנו שיחה ובה נאמרו סליחות אחד לשני וגם פתחנו כמה נושאים מאוד רגישים שבהם נעמדו לי דמעות בעיינים ואת יבשה כאילו כלום,אבל אמרת שבתקופה השחורה שבא לא דיברנו כל פעם שאני בכיתי את בכית כל פעם שראיתי אותי עצוב גם את היית..
אמרת שאת התבוננת עלי כל הזמן שסמת לב מתי אני שמח ומתי אני עצוב. מאמין לא מאמין לא יודע באותו רגע זה ריגש אותי. רציתי לפתוח את העניין שהיא דברה עם אותה אחת שהיית קרובה לשנינו ומה שהיא אמרה זה שכבר אין לה מקום שזה הרבה מידי בשבילה,נגמר לה הפניות.
בשבילי פניות זה חוסר רצון. כשלאדם יש רצון יש לו פניות. כבדתי את זה אח´´כ היה לי קשה עם זה!אבל המשכתי הלאה נסעתי הבית וזה היה הכי נכון כי אם הייתי נשאר שם לא יודע מה היה יכול לקרות.
זה נגמר,אמרנו שנדבר על דברים ובסוף לא עשינו את זה! לא נורא עבר..המשכנו רגיל היינו לפעמיים בקשר טלפוני היה נחמד לדבר הינו נהנים מזה..הייתי חולה באת לבקר אותי ואז…נפגשנו בחתונה של חברים משותפים ושתיתי קצת הייתי אמור להיות איתך אחרי החתונה..אמרת שאת לא רוצה ליהיות איתי כשאני במצב הזה!למרות שהייתי במצב מאוד טוב..
אבל אין לך כוח לזה את לא מוכנה לקבל אותי באמת כמו שאני ואיך שאני ביתרונות ובחסרונות שלי…אפשר לחשוב שאני שותה כל הזמן חד פעמי! נסענו אליך בכל זאת ומאוד לא רציתי בכך אחרי שאמרת שאת לא רוצה להיות איתי ו…כמו תמיד החברה הזו שלך היית בנינו!!הרבה פעמיים ויתרת עלי בשבילה..שיהיה לך בכיף!עכשיו השארתי הכל בידיים שלך ושאני מוותר ואז אמרת שאני פרנואיד…
יש לי עוד מה לכתוב ולכן יצא סליחה שאהבתי 2
