שוב סליחה. רק לפני שלושה חודשים ביקשתי סליחה על כך שאני לא מאמינה בעצמי. מאז רק נתת לי. נתת לי את כל הטוב שבעולם, נתת לי אהבה…
ואני? בהתחלה השתפרתי, התקדמתי. התחלתי לעשות את המוטל עלי. שבוע שעבר עשיתי כל מה שהייתי צריכה לעשות… ממש הגעתי לשיא.
ואז הרפתי. והיום, כשהבטתי לאחור, הבנתי שלא עשיתי השבוע כלום. השבוע בגדתי בך, באהובי, ובעיקר בעצמי. לא שעשיתי משהו רע. לא בגדתי באמת. פשוט לא עשיתי את הטוב ביותר. הפסקתי לרצות, הפסקתי לעשות… אז עכשיו אני כן מאמינה שאוכל להשתפר, אבל מפחדת כ"כ.
בבקשה תן לי את הכוח לא ליפול שוב. תן לי את הכוח לעשות את רצונך. אני מבטיחה- באמת מבטיחה- להשתדל להיות טובה יותר, ובעז´´ה להיות באמת טובה יותר וראויה לכל הטוב.
אז סליחה שבחרתי לשכוח למה אני מסוגלת סליחה שבחרתי לשכוח כמה אתה אוהב אותי וסליחה שבחרתי לשכוח מי אני ומה תפקידי.
מעכשיו- אזכור.
