הי אתה לא נראה לי שאתה יודע, או מרגיש את זה.
אני לא מבקשת סליחה סתם כך כי אני חושבת שעשיתי הכל כדי שתבין. אין לי על מה לבקש סליחה (נראה לי..) רק מעצמי אני מבקשת.
שהייתי כל כך תינוקית ורדודה ולא בדקתי באמת מי אתה שבע שעות דיברנו בטפון ולא כאבה לי האוזן הייתי פשוט טיפשה ופספסתי איפה מוצאים מישהו כזה רגיש שמוכן להודות בדברים שלא כל בן היה מודה ואני הרגשתי כל כך גדולה ועצמאית שפשוט קמתי והלכתי ואז לא הפסקתי לבכות עליך אבל פחדתי לחזור ועכשיו, שנה אחרי.
אמנם יותר רגועה אבל עדיין זה מנקר ומחרפן שאולי פספסתי.. וברור לי שאתה כבר לא תהיה שלי וזה כואב אם תהיה לך מישהי אחרת עכשיו אני אישבר תחזור אליי בבקשה לא, אני לא נואשת.
אל הרגש משתלט והגעגוע נובר.
הלוואי שתקרא ותבין שזה אתה אבל מי מכיר את האתר הזה בכלל?? אוווףףף
