ישראל, פגעתי בנשמתך הצחורה ושברתי לה כנף כולה מדממת ומנסה להתרומם ושוב נופלת ונהיית לכלוכית ושמלתה אינה כבר בוהקת היא צועקת צעקה דמומה כי היא יודעת שההד יחזיר את קולו, אשזר לך פרחים ויעטר את ראשך על שגילתי בך תעצומות נפש ואצילות הנסוכה על פניך.
אנו שני יונים הנמצאים בשובך ללא קורת גג המזג האויר מטלטל אותנו הרוח בחזקה מכה בנו, והשמש מטביעה את חותמה בכביה ובמקום לחבק ולשמור על טמפרטורה שתשמור על גופנו אנו מנקרים בפינו את גופנו וגם שנחבק אין מה לחמם נשאר שריד של עצמות.
ישראל, עברנו תקופה לא קלה בכלל אבל אני אופטימית לקחת את הכן מהשנה ולהשאיר את הלא לשנה שמאחורינו אני מתנצלת ומבקשת סליחה שהכעסתי אותך ופגעתי שנה טובה ומתוקה הצנונב בדבש טהור .ובלי עקיצות . אוהבת ומעריכה שירה.
