אני שונאת את האי נוחות הזו.
לא רוצה להתהלך כל פעם על קצות האצבעות לחשוב מה להגיד לפני שאומרת. כל פעם שאני חושבת שהפצע מגליד אני פתאום מגלה שלא.
רציתי להגיד לך עוד כמה ימים סמוך ליום כיפור אבל זה כבר נפתח שוב… סליחה. אני יודעת שפגעתי בך וזה כואב לי כל כך כל יום מחדש.
מקווה שתצליח למצוא את הכוח לסלוח לי ולשכוח. וכי חשוב לא לקשר כל משפט או מעשה למה שהיה.
ועם כל המשמעות האמיתית של המילה הזו על כל ההיבטים והצורות – סליחה.
אולי נפסיק את העבודה ונדבר רק דברים טובים עלי???
