מי שזיהתה את השם, יודעת מי אני .
סליחה על שראיתי רק את עצמי .
אנחנו לא בקשר כמעט עשר שנים ואולי קצת פחות , שמונה ועדיין אני מדי פעם חושבת : מעניין מה היית חושבת על זה , או על זה , מהו בקול שלך נכנס אליי פנימה , והוא לא נעלם, הייתי רוצה לדעת שטוב לך עכשיו , אוליהתחתנת, אולי מצאת ייעוד בחיים,-( כמה מתנשא , כאילו אני מצאיתי )ואני מקווה שבעיקר את יכולה לחיות עם עצמך עם יותר אהבה ושלום,.
אני יודעת שבאיזשהוא מקום ניצלתי אותך , אני מצטערת, וגם עכשיו , בעצם בבקשת הסליחה אני חושבת בעיקר על עצמי: מצטערת שקולך אינו בין הקולות שנמצאים סביבי היום כדי להראות לי את דרך המלך, כדי להאמין בי, למרות כל חסרונותיי.
ושוב סליחה על כך.
