ליובל. סליחה על היום 7.10.08, לא התנהגתי יפה אלייך.
אבל האמת, לפי דעתי עכשיו את יודעת סוף סוף איך הרגשתי בכיתה ח´ שאת עשית לי את הדברים האלה.
רציתי שנדבר במסנגר אבל רצית לדבר בשער ולא רציתי כי הייתי עם 2 חברות שלי וצריך לעשות את זה בפרטיות, לא בבית ספר שכל העולם ישמע.
אוקי? וגם עוד משהו.
אמרת כשאני עם חברות אחרות שלי אני לא שמה עלייך. והאמת אני גם לא צריכה לשים עלייך. זכותי להיות אם מי שבא לי.
את חושבת שאת צריכה לדעת הכל ושכל דבר הוא עלייך, וזה די מעצבן. שאני אומרת משהו בסוד למישהו שבכלל לא קשור אלייך ואת בסביבה את חושבת שאת איכשהו קשורה ואת שואלת מה קרה? וזה מעצבן. אני אומרת את האמת.
אבל מה שאני באמת רוצה ממך, שזה אל תבואי אלי בתאנות שאני לא מתייחסת כי אני מאוד מתייחסת אלייך ואני לא צריכה להתייחס אלייך כל דקה ביום. אבל אני מרגישה שלא כל כך התנהגתי יפה, אבל גם את לא, ואני מבקשת סליחה.
ואת הופכת את זה למשחק שאת עכשיו כועסת עליי כשאני אמורה לכעוס עלייך עוד יותר. אני לא רוצה להגיד לך מה אני חושבת עלייך כי אמרתי כבר מספיק.
אני רוצה שנשלים לפני יום כיפור, אבל גם לא להיות חברות כמו פעם.
סליחה.
