סליחה

סליחה שאני כותבת מכתבים פה כי זה נראה כאילו יש ביננו גדר הפרדה אבל זה לא כך אני יודעת. אבל אתה יודע כבר כשכל כך קשה אני לא יכולה אלא לפנות אליך עם דמעות ובמכתבים מטופשים אולי.

סליחה אם אני מתחצפת אבל באמת איזה גדול אתה אלהים שאף פעם לא מרים את הקול כדי להשפיל אותנו ואף פעם לא מתעלם מאיתנו כשאנו עצובים ואף פעם לא מתעלם מבקשת הסליחה שלנו.

איך זה אלהים שאנחנו הבנים שלך אבל כל כך שונים ממך? איך זה שזה כל כך קשה להתנהג בפשטות וברוגע למרות שזה נראה מובן מאליו? אלהים אני שוב במצב של לא יכולה לסבול יותר וקשה לי מדי ויש לי רק אותך. שוב. כמו תמיד. אוהבת אותך אלהים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.