אני מרגיש ממש חרא עם עצמי כול כך הרבה זמן. כול החיים שלי זזים במעגלים ואני מבין שאני לא מגיע לשום פתרון. בעבודה חרא,עם חברים חרא תחושה של חוסר סיפוק.
יש לי הרגשה שאני דפוק אבל גם את זה אי אפשר לשנות כי אני זה המחשבות שלי ואיך אני אשנה אותן אם אני זה אני.
אני לא מוצא את עצמי בשום דבר הכול נמאס עלי.
רוב האנשים טיפשים, גועלים חסרי תרבות או מתנשאים חושבים שאם יש להם איזה גיפ חדש או בית גדול אז הם כבר איזה נפוליון מינימום, היחידי שאני רוצה לבקש ממנו סליחה זה ממך ריבונו של עולם אני מצטער שהייתי ועודני מטומטם אבל מה לעשות אני לא יכול לקום סוקרטס אני זה אני.
ניסיתי להיות טוב וכמה שניסיתי יותר גיליתי שאני רחוק מזה מאוד אם אכזבתי אותך אני מצטער למרות שאני מבין שאי אפשר לאכזב אותך כי אתה כבר ראית הכול עוד לפני שהוא התקיים.
אין לי שום שורת מחץ וגם לא שום מסקנות פילוסופיות ומענינות כי האדם זה בעצם טלויזיה במעגל סגור אנחנו מוחאים כפיים רק למה שמדר אותנו.
כשאנחנו רואים באחר את המראה של עצמנו אנחנו אומרים וואו זה טוב. האמת שזה לא מעניין אותי מחיאות הכפיים או העגבניות שלכם הכול פה רקוב חסר אמת ואהבה. אלוהים ישמור וזה עוד עם ישראל אור לגויים.
