אני מצטערת שנולדתי ועשיתי לך כזה עוול. אם כל מה שיש לך להגיד לי זה כמה אני טועה וכמה אני לא בסדר אז סליחה, אבל אין לנו על מה לדבר יותר. ביקורת משפיעה עליי, אני יודעת לקבל ביקורת כשהיא נאמרת פעם אחת, בטון נעים, חברותי, ולא בטון כועס, כאילו חטאתי. אני מצטערת אמא אבל את היא זו שטועה- את לא נכשלת בחינוך שלי.
גידלת בת שיותר אכפת לה מאחרים מאשר מעצמה, שמוכנה להקריב את טובתה האישית למען טובתו של האחר, בת פרפקציוניסטית שרודפת אחרי השלמות ולא יכולה לחיות עם תשיעיות, רק עשיריות. הולדת בת שלוקחת אחריות על מעשיה, שאוהבת להנהיג, מנהיגה, שנותנת את המאה אחוז, לא משנה מה נותנים לה, שאוהבת לאכול, שאוהבת להגזים, דרמטית. את כל זה את פוסלת, ומסתכלת תמיד על מה שאני עושה לא בסדר. ובמקום לנסות לשנות את רק מבקרת ויורה ותוקפת, כאילו אני כלכך חסינה.
ובמקום לשאול מה שלומי את שואלת אם אני גולשת חלילה על ה3G. אני אף פעם לא מנסה לתקן את מה שאני שוגה בו, את רק מנסה להקטין אותי ולגרום לי להרגיש רע, וזאת הטעות. כי להגיד לי ´אתה לא בסדר´ ו´את ילדה מוכה´ לא יגרום לי לרצות לשנות, אלא רק יגרום לי להיות יותר אנטי ורק יעורר בי מועקות כלכך גדולות. אני מצטערת על הכאב הגדול והכעס שרק תופס יותר ויותר מקום אצלך כלפי מידי יום, שחצי הכוס המלאה אצלי רק גדלה עם הזמן.. אני מצטערת שאין לי תמיכה. אז באווירת יום כיפור, סליחה על כל זה.
