נתחיל בבן החכם, ששואל: " מה העדות, החוקים והמשפטים ?"
החכם יידע מתי הוא צריך לבקש סליחה: הוא יבחין באדם שנפגע, יבין וימצא את האומץ
לתקן את מעשיו בבקשת סליחה.
מה אומר הבן הרשע: "מה העבודה הזאת לכם ?"
הרשע, מלגלג ולועג. והוא מודע למעשיו. ייפגע באנשים בכוונה תחילה ולא ירגיש
צורך להתנצל.
הבן השלישי הוא התם. ששואל: "מה זאת?"
התם נתפס לעיתים כטיפש, שאינו מסוגל לחשוב בצורה הגיונית. אם יפגע באנשים,
זה ייעשה בתמימות ולכן גם לא יבקש סליחה.
הבן הרביעי, הוא זה ' שאינו יודע לשאול '. "את פתח לו. שנאמר: והגדת לבנך, ביום
ההוא לאמר, בעבור זה שעה ה' לי בצאתי ממצרים".
הבן הרביעי הוא עצל ואדיש. הוא לא חושב ולא איכפת לו. ולכן יעשה מה שנוח לו באותו רגע.
האמת היא, שכל אחד מאיתנו מורכב מכל אותם ארבעה בנים, ארבעה סוגי יהודים.
במידה מסוימת, כולנו מחפשים משמעות, חוקרים ובודקים ממש כמו 'החכם'
אך לעתים אנו מתייחסים לחיים כאל בדיחה ומורדים, כמו 'הרשע'
לעתים אנו צריכים לצפות בשקיעה או לראות אנשים סובלים כדי שנתעורר,
נחשוב ונשתנה, בדומה ל'תם'.
ויש פעמים בהן אנו חשים אדישות, מהלכים מסביב בעיניים עצומות כמו
'ושאינו יודע לשאול'…
