פרשת השבוע אחוזת הכישוף

מדברת על יציאתם של בני ישראל ממצרים , לא הרבה יודעים אבל בני ישראל במצרים היו עבדים , לא בגלל שהם עבדו קשה או בנו את הפרמידות אלה בגלל שהמצרים היו המכשפים הגדולים ביותר והם כישפו אותם שיהיו אחוזים יאוש ולא ירצו לעזוב , אני חושבת שגם בשואה זה מה שקרה הרי הרבה יכלו לברוח ולא עשו זאות כי פשוט הם הרגישו מיואשים .

לפעמים אני מרגישה כאילו אני אחוזת כישוף , אני לא מיואשת זו קצת מילה דרסטית למצב , אבל כל מה שאני לא עושה , אני לא שוכחת אותו , האם זו תלות , האם זו אהבה ?

אני לא באמת יודעת לענות על השאלה הזאות , אני יודעת למה אני מתגעגעת אצלו , מה אני אוהבת בו , אבל איך זה שאני לא מתמקדת בזה שהוא נקמן , רכלן שקרן בוגדן איך זה שאני תמיד נזכרת רק בצדדים היפים שלו ???

אני רוצה לצאת ממצרים, מהמצרים שלי מהזכרונות שרק מראים לי את החוסר .

זה נגמר לתמיד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.