למרות ששנינו החלטנו ביחד להיפרד אחד מהשני, לא קל לי בכלל להיפתר מרגשותיי אליך.
עד אתמול בלילה האשמתי אותך בפרידה וביחס שלך אליי בקשר. חיכיתי שתתקשר ונחזור להיות ביחד.
אתמול הבנתי שיש לי חלק במה שקרה לקשר שלנו. אני מבקשת ממך סליחה ולא בשבילך כי לא תוכל לשמוע , אלא בשבילי.
הסביבה , התרבות והערכים עליהם גדלתי לא נתנו לי לפתח את הקשר והאהבה הראשונים שלי. אני מרגישה שגזרו לי חלק מהלב שלי.
חשבתי שאתה היית הדבר הטוב שקרה לי בחיים ואני לא הייתי מוכנה לשכוח אותך.
כבר עברו שלוש שנים כמעט ואני עדיין חושבת ומעבדת מה באמת היה בינינו. אני מוכנה למצוא אהבה חדשה ולהמשיך כי תמיד יהיה לי מקום שלך בלב.
אתה לעולם לא תדע את האמת. האמת שלא נותנת לי להמשיך הלאה כל כך הרבה זמן.
לא נתנו לי להמשיך את הקשר הפיזי אתך ,אסרו עלי את הקשר אתך והייתי צריכה לבחור בך או בהם.
בחרתי בגישה שלהם כי הערכים עליהם מחנכים אותנו הם גדולים מאיתנו.
הייתי חייבת להתנתק ממך כי ידעתי ששנינו נסבול בגלל הנורמות ,הערכים הללו ונגרר לקשר לא בריא.
ניסיתי להיפרד ממך, אבל אז רצית שנחזור ומאז החצי שנה האחרונה שלנו ביחד היתה התקופה הכי נוראית מבחינתך וגם מבחינתי.
אני מצטערת ומבקשת סליחה שהתחלתי אתך.
אני לא מצטערת על מה שהיה לנו ביחד ,כי היו המון רגעים יפים.
אני מאחלת לך כל טוב ואני רוצה שזאת תהיה הפעם האחרונה שאני חושבת עליך.
אני כבר שכחתי אותך ושמתי במגירה רחוקה בלב ….
אז תשכח אותי גם .
