מה שלומך אבא ,אני בסדר אנחנו מדברים לפעמים באוויר ולא בכתב יד וכדומה ורוב הזמן זאת אני עם עצמי ושוכחת שאתה שם איתי תמיד רואה,שומע,שומר.
תודה לך על הכול ,על הכול! על העולם, על האנשים ,על הניסים השקטים…
אל תדאג למרות שהעולם הזה שמחוץ לחומות הורודות שבניתי קצת מאכזב ולפעמים קודר ולא פייר אבל יום אחד ,יום אחד אני בטוחה שהכול הסתדר,וכהשמש תזרח סוף סוךף אנשים ירגישו בקיומה.
אוהבת מאוד,דנה.(תודה על השם)
