ככה סתם בלי התראה מוקדמת ואני בזרועותייך חובקת, פרפרים בבטן הסמקה למרות הצבע הם דברים שכבר מזמן הפכו למותרות. ואתה, אתה החזרת לי הכל כמו בומרג, אבל אני לא הייתי יכולה להנות מהרגע, לא האמנתי חשבתי שכל רגע זה ייגמר היית לי זר ומוכר, קרוב ורחוק, אהוב ושנוא, טוב אבל שום רע.
לפעמים אני פשוט שונאת אותך על זה שהכרתי אותך על כל האושר והריחוף שהבאת לחיי וברגע אחת הפכתי לזרה, רחוקה ובכלל לא חשובה. אני רוצה לצעוק, לקלל, להטיח בך שאלות ואשמות אבל אפילו לזה אתה לא נמצא. תודה לך על רגעי ריחוף, הרגשה של רק אני קיימת, שרק אני נאהבת, תודה הסבלנות, תודה על הכנות, על הרצון להבין.
סליחה על שהייתי אחרת על שלא הייתי מספיק בוטחת, מאמינה וקרה הייתי מדכאה ויבשה אז סליחה. חושבת שאולי ניפגש בצומת דרכים, אבל כבר מזמן הבנתי שאצלי אין ניסים רק אתה היית וכבר מזמן הלכת. אז אהוב יקר חרוט אצלי בלב תמיד תהיה, גם אם לא ארצה רק נותר לי לקנא לאותה האחת שתזכה.
בטוחה אני שלה תסב את כל האושר שבעולם שהיא תהיה המיוחדת מכולם. אז אוהבת ואוהבת תמיד אני…… אם אתה או אתה אוהבת תנו את הלב לא צריך להתקמצן ולשמור לאחר או האחרת לעולם אי אפשר לדעת מתי זה נגמר וחוסך בצער המחשבות מה היה קורה אילו היה אחרת…..
