אלוהים אלוהי תתפלא בודאי שהפעם איני באה עם משאלות הפעם אני באה רק להודות, שאני עוד חיה ואיכשהו נהינית שאני עסוקה ואיכשהו נראית בלי צורך לאמר אני?בגילי?
עדיין איני זקוקה לניתוח וצועדת בצעד בטוח על שתי רגלי, בלי עזרת מקל, ואפילו מתעמלת מתוך הרגל לפעמים גם נוסעת לטיול קטן, אם לכך מרשה הכיס והזמן, הוי הזמן, אלוהי, אך כמה שהוא רץ,המטורף.
ואני יודעת שהנני הגעתי לגיל הגבול,שמעברו לא אוכל בו לשלוט לכן אני כה ממהרת להודות
