מרכין ראש מבושה ,יורד על בירכי ומבקש את סליחתך. אני מבולבל..אבוד.
ממעמקים קורא ,אנה שמה תפילתי,כפי ששמעת את תפילתו של יונה הנביא.
ברך אותי ואת משפחתי. בבקשה ברך את ילדיי,אישתי,אבי ואימי,ברך אותנו בחיים בריאים ושלוים,בחיוכים,באהבה,בבקשה ברך אותנו. ברך בבקשה בחיים ארוכים. ככל שאני מתבגר אני מרגיש את נוכחותך קרובה יותר.
אני מוצא את ההיגיון בדברייך.אני מוצא את הסבלנות שמעולם לא היתה לי.אני מפחד להתקרב אליך..אני לא מספיק אמיתי,ואתה הוא אמת.אמת אחת ויחידה.ואני לא.חטאתי רבות לפניך אלוהי.
חטאתי רבות בפני בני האדם. אני לא רוצה יותר לחטוא.אני לא רוצה.אני רוצה להיות אמת. אתה משאיר לי סימנים..אתה מאיר לי בדרכייך..ואני מתעלם. אני מבין עכשיו את הפרוש :ארך אפיים ורב חסד…אני כל כך מבין.
אני זקוק לעוד דחיפה אליך.אבל בבקשה לא דרך יסורים.אתה בוחן כליות ולב ויודע שאני אוהב אותך,ולא רק מתי שנוח לי.איזה מזל שיש לי אותך אלוהי.
אני כל כך מעריך אותך ,ואת זה שאתה בשבילי. בבקשה תציל אותי מעצמי.תעזור לי לקום,תעזור לי להיות אדם.בן אדם.
